עבריין הבנייה הפר מאסר על תנאי. אילוסטרציה - עבריין הבנייה הפר מאסר על תנאי -  הזדמנות נוספת?
עבריין הבנייה הפר מאסר על תנאי. אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)
אאא

לפני קרוב לשנתיים אדם הודה והורשע באי קיום שני צווי הריסה, האחד מ-1990 והשני משנת 2007. שני הצווים התייחסו לתוספות בנייה בחלקים שונים של אותו מבנה. במסגרת גזר הדין ביהמ"ש אסר על הנאשם לעשות שימוש במבנים.  

בפברואר 2016, השופט יעקב גולדברג מביהמ"ש לעניינים מקומיים בחדרה גזר על הנאשם קנסות והתחייבויות כספיות שהגיעו לעשרות אלפי שקלים.

בנוסף, השופט הורה על הארכת מאסר תנאי של 6 חודשים שהוטל על הנאשם בתיק הקודם.

בהקשר זה יש לציין כי סעיף 56 לחוק העונשין מאפשר לבית המשפט לצוות על הארכת תקופת מאסר על תנאי במקום להפעילה ולשלוח אדם לכלא, אם שוכנע כי לא יהיה זה צודק להפעיל את התנאי, ואך ורק אם זו הרשעה ראשונה של הנאשם בעבירה הנוספת.

במקרה שלנו, השופט עשה שימוש בסמכותו לפי סעיף זה ובחר להאריך את תקופת התנאי כאמור, אך המדינה לא השלימה עם הענישה הקלה וערערה על כך לביהמ"ש המחוזי בחיפה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

השופטת רונית בש הורתה על החזרת הדיון אל ביהמ"ש לעניינים מקומיים לצורך שמיעת טיעוני הצדדים בשאלה האם ניתן להאריך את תקופת תנאי שנגזרה על הנאשם בתיק הקודם או שמא היתה חובה להורות על הפעלתו ולשלוח את הנאשם למאסר בפועל.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שומרון, אותה ייצג עוה"ד שגיא סיוון, הדגישה כי הנאשם הורשע בשתי עבירות נפרדות של הפרת צו, ומשכך לא ניתן היה להאריך את תקופת התנאי וביהמ"ש היה חייב להפעילו.

הנאשם, שיוצג על ידי עוה"ד מרדכי עמוס, טען כי הסעיף עוסק בהרשעה אחת ולא בעבירה אחת, ובמקרה הנוכחי הנאשם הורשע הרשעה אחת בלבד על הפרת שני צווים.

אותו קשר פנימי

ההחלטה המכרעת של השופט גולדברג ניתנה לפני כשבועיים. בפתחו השופט הסביר כי המבחן של הסעיף המדובר בחוק העונשין אינו טכני אלא מהותי. לשיטתו, לצורך הפעלת שיקול הדעת להארכת מאסר על תנאי, ניתן לראות במעשים הקשורים זה בזה – כמו פריצה וגניבה באותו מקום למשל – כעבירה אחת והרשעה אחת, גם אם אפשר לסווג אותם למספר עבירות.

השופט ציטט את המשנה לנשיא מנחם אלון ז"ל שציין פעם כי "הרעיון, שביסוד ההוראה המאפשרת לבית המשפט להאריך את תקופת המאסר-על-תנאי, הוא לתת לעבריין הזדמנות לחזור למוטב, גם לאחר שחזר ונכשל פעם אחת נוספת".

כך חשב השופט לגבי המקרה הנדון, שבו לא יוחסו לנאשם עבירות נוספות מלבד אי קיום צווי ההריסה, המתייחסים לאותו מבנה. "מכאן, שבין המחדלים המיוחסים לנאשם מתקיים אותו רצף ואותו קשר פנימי הנדרש בפסיקה וניתן לראות בנאשם מי שהורשע בעבירה אחת", כתב.

לפיכך השופט הגיעה למסקנה כי הסייג הקבוע בסעיף 56 לחוק העונשין אינו מתקיים וניתן להורות על חידוש תקופת התנאי.

לפיכך השופט סבר כי בנסיבות אלה, בפרט שעה שהמערער ממוטט כלכלית ואף נפגע עקב רשלנות רפואית, הוא היה רשאי להורות על הארכת עונש המאסר על תנאי במקום לשלוח אותו למאסר מאחורי סורג ובריח.

עורכי דין פלילי • לפסק הדין לחץ כאן

הכותבים: מערכת פסק דין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.