יבואנית בשר. אילוסטרציה - יבואנית בשר תשלם למשגיח כשרות דמי תיווך
יבואנית בשר. אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)
אאא

ב-2008 תיווך רב, משגיח כשרות במקצועו, בין חברה ישראלית לייבוא בשר לבין מפעל ארגנטינאי. בהסכם שנחתם בין הצדדים נכתב שהרב יקבל חצי אחוז על כל עסקת יבוא בשר מהמפעל. לפני כשלוש שנים תבע הרב את החברה בטענה שהיא אינה משלמת לו את עמלות התיווך שהובטחו. השופט אור אדם קיבל את התביעה וקבע שגם אם קיימת בהסכם אי חוקיות בשל תפקידו כמשגיח כשרות במפעלים בחו״ל, היא קלה ומינורית ואינה מצדיקה את ביטול ההסכם.

בכתב התביעה סיפר הרב שבאוגוסט 2008 קישר בין הנתבעת, חברה לשיווק בשר בשם ״חיים פסקוביץ ובניו״, לבין מפעל ארגנטינאי שהתעתד לפתוח קו ייצור של בשר כשר. בין הצדדים נחתם הסכם והוסכם שהרב יקבל חצי אחוז מכל עסקת יבוא בשר מהמפעל. בהסכם התחייב הרב שלא לתווך בין המפעל לבין יבואנים אחרים.

לטענת התובע, מרגע חתימת ההסכם רכשה הנתבעת 259 משלוחים אך לא שילמה לו את העמלות שלהן הוא זכאי.

הנתבעת טענה מצדה כי הסכימה לשלם לתובע עמלות למשך שנה אחת בלבד, אך בכל מקרה מיד לאחר חתימת ההסכם היא חזרה בה וההסכם נקרע מול עיני הצדדים. לטענתה, דקות לאחר מכן התובע צילם את ההסכם וזייף אותו תוך עריכת שינויים בהעתק המצולם והשמטת המילים ״לשנה בלבד״.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

היא הוסיפה כי ההתקשרות מול המפעל הארגנטינאי בוצעה רק במאי 2011, שלוש שנים לאחר חתימת ההסכם וללא קשר לתיווכו של התובע.

עוד לדבריה, ההסכם בלתי חוקי ובטל שכן הוא לוקה בניגוד עניינים חמור מאחר שהתובע משמש כמשגיח כשרות במפעל מטעם הרבנות הראשית והוא אינו יכול במקביל לגבות עמלות מיבואני בשר.

התובע השיב שהוא כלל לא עובד של הרבנות הראשית, אלא לכל היותר משגיח כשרות מומלץ מטעמה, ולכן אין כל ניגוד עניינים בהסכם.

עו''ד עפר גמליאל. באדיבות המצלם
עו"ד עפר גמליאל. באדיבות המצלם
הגדלה

ביקשה לקבל הטבות

סגן נשיאת בית משפט השלום בקריית גת, השופט אור אדם, קבע שאין בסיס ראייתי כלשהו לטענת הנתבעת שלאחר החתימה הצדדים קרעו את ההסכם.

עוד לדבריו, הוכח שבין השנים 2012-2013 הנתבעת שילמה לתובע עמלות בסך 95,000 דולר והדבר מחזק את המסקנה שההסכם תקף. בקשר לטענת הזיוף, השופט הדגיש שהנטל להוכיח טענה מעין זו כבד מאוד והנתבעת לא עמדה בו.

בסוגית אי החוקיות כתב השופט כי ״כאשר כל הנסיבות היו ידועות לשני הצדדים לחוזה, והם בחרו להתקשר בו, הרי שגם אם קיימת אי חוקיות מינורית, לגבי חלק קטן מהתקופה בה שימש התובע ראש צוות כשרות ברבנות, גם אז אין מקום לשחרר צד לחוזה מקיום התחייבויותיו״.

לדבריו, הנתבעת ידעה כשחתמה על ההסכם מה מעמדו של התובע וכי יש לו יכולות וקשרים עם הרבנות הראשית ונראה שהיא ביקשה לקבל הטבות כלכליות לנוכח קשריו המיוחדים. בנסיבות אלה הניסיון להשתחרר בדיעבד מההסכם עשוי להגיע לכדי חוסר תום לב.

השופט קבע בנוסף כי מאחר שהצדדים לא הגדירו את תקופת ההסכם  חסר זה יושלם על ידי בית המשפט והתקופה תועמד על 5 שנים.

בסופו של דבר קיבל השופט את התביעה וחייב את הנתבעת לשלם לתובע 289,6010 שקל בצירוף הוצאות ושכ״ט עו״ד של 25,000 שקל.

  • ב״כ התובע: עו"ד חוזים יאיר כהן
  • ב״כ הנתבעת: עו"ד אריה רואש

עורכי דין דיני חוזים • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עו"ד עפר גמליאל עוסק ב- דיני חוזים 

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.