אאא

הקשר בין ילדים לכסף: בעשירון התחתון משקי הבית עם ילדים בני פחות מ-18 מהווים 65.3% מסך משקי הבית וככל שהעשירון עולה, שיעור משקי הבית עם ילדים יורד. בעשירון העליון שיעור משקי הבית עם ילדים עומד על 18.4% בלבד. כך עולה מנתונים שמפרסמת בצהריים (שלישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום המשפחה.

מהנתונים עולה, כי בעשירון התחתון 34.7% מהמשפחות הן ללא ילדים, 24.8% עם עד שני ילדים ו-40.5% עם שלושה ילדים לפחות. בעשירון השישי 53.3% מהמשפחות הן ללא ילדים, 12.9% עם עד שני ילדים ו-33.9% עם שלושה ילדים לפחות.

לעומת זאת, בעשירון העליון ל-81.6% מהמשפחות אין ילדים, ל-14.9% יש עד שני ילדים ורק ל-3.5% בלבד יש שלושה ילדים ויותר. ניתן להסביר את הנתונים כי ככל הנראה הנתון הנמוך של אחוז הילדים בעשירון העליון נובע מכך שמדובר בין היתר באנשים מבוססים, בני 50 ויותר, שהילדים שלהם הם בני 18 ומעלה.

בשנת 2016 מספר הנפשות הממוצע במשפחה ישראלית היה 3.72 נפשות, בדומה לשנים האחרונות. במשפחה שבראשה עומד יהודי היו 3.56 נפשות בממוצע, ובמשפחה שבראשה עומד ערבי - 4.57 נפשות בממוצע. כשליש מן המשפחות הערביות מונות 6 נפשות ויותר לעומת כ-11% בקרב המשפחות היהודיות. ממוצע הנפשות הגבוה ביותר למשפחה במחוזות המגורים השונים נמצא באזור יהודה והשומרון (4.74 נפשות למשפחה), פי 1.5 מאשר במחוז תל אביב (3.25) ככל הנראה גם בשל העובדה שביו"ש מתגוררות משפחות דתיות רבות.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

באופן מעניין נמצא אחוז דומה של משפחות חד-הוריות (עם ילדים בכל גיל) הן באוכלוסייה היהודית הן באוכלוסייה הערבית (כ-12% וכ-11% בהתאמה).

בסקר כוח אדם נשאל נציג משק הבית על אורח החיים העיקרי מבחינה דתית של השייכים למשפחה. בקרב המשפחות היהודיות 46.5% השיבו "חילוני, 25.9% - "מסורתי", 11.9% - "דתי", 2.2% - "דתי מאוד", 10.2% - "חרדי" ו-3.1% - "אורח חיים מעורב". בקרב המשפחות הערביות 56.3% השיבו "מסורתי", 29.1% - "דתי/דתי מאוד", 11.9% - "חילוני" ו-2.6% - "אורח חיים מעורב".

באופן לא מפתיע, האחוז הגבוה ביותר של זוג עם ילדים עד גיל 17 באוכלוסייה היהודית, נמצא במשפחות החרדיות, ובאוכלוסייה הערבית - במשפחות הדתיות והדתיות מאוד. בשתי קבוצות האוכלוסייה אחוזים אלה גבוהים במידה ניכרת מאלה של החילונים.

ומה לגבי פריסה גאוגרפית? במחוז תל אביב היה האחוז הגבוה ביותר של זוגות ללא ילדים (כ-34%) והאחוז הנמוך ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17 (כ-40%). במחוז הדרום היה האחוז הגבוה ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 - 7.7%, בהשוואה לאחוז הארצי - 6.1%. • באזור יהודה והשומרון היה האחוז הגבוה ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17 (כ-69%), בהשוואה לאחוז הארצי - כ-49%.

עוד עולה מהנתונים כי בבית שמש ובבני ברק היה אחוז המשפחות הגבוה ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17. באשקלון ובבאר שבע היה האחוז הגבוה ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17. בתל אביב-יפו היה האחוז המשפחות הגבוה ביותר של זוגות ללא ילדים.

בתחום ההוצאות נמצא כי בשנת 2016 ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת של משקי בית בישראל הייתה 15,805 שקלים. משקי בית עם ילדים הוציאו בממוצע פי 1.4 ממשקי בית ללא ילדים (18,744 שקלים ו-13,411 שקלים, בהתאמה). אחוז ההוצאה על מזון מסך ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת במשקי בית עם ילדים מעט גדול יותר מאשר במשקי בית ללא ילדים ילדים - 17.2% בהשוואה ל-16.1%, בהתאמה. כמובן שהרכב הסל לא נבדק וסביר להניח שבקרב משפחות עם ילדים רבים נרכשים מוצרים זולים יותר ופחות "מותרות".

בשנת 2016 ההכנסה הממוצעת ברוטו למשק בית בחודש, כך על-פי נתוני הלמ"ס, הייתה 19,118 שקלים בחודש. ההכנסה של משקי בית עם ילדים הייתה פי 1.3 מההכנסה של משק בית ללא ילדים (21,917 שקלים לחודש לעומת 16,838 שקלים לחודש, בהתאמה).