אאא

מהי זוגיות? מה המהות הכי אמתית ועמוקה של הדבר הזה?

-אפשר לומר שההגדרה הכי מדויקת של זוגיות זה "מפעל לייצור בני אדם".

ומניין לנו?

-שנאמר: "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וַיְבָרֶךְ אֹתָם, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם" (בראשית ה, ב) – הנה לנו מפעל לייצור בני אדם. אל המפעל הזה נכנסים יצורים ויצורות בודדים, כאלה שעדיין אין שמם "אדם", ושם, בין כותלי המפעל הזה, עם התהוות החיבור ביניהם הם נבראים ונוצרים – בני אדם.

אם הם זוכים!

כי כמו שאנחנו יודעים, אפשר לחיות חיים שלמים, בזוגיות מוצהרת אבל בנפרדות מוחלטת, ולצאת ממפעל הייצור הזה כשם שנכנסו אליו ואף גרוע מכך; יצורים בודדים שעוד סוחבים על גבם משקעים מחמישים שנות שווא, בהן טחנות המפעל טחנו אותנו עד דק...

מה עושה את ההבדל בין להיכנס למפעל הזה ולצאת בני אדם לבין להיכנס למפעל ולצאת ממנו שברי אדם?

-ההבדל הוא במטרה.

אם אתה שם ליבך למטרה, עבורה נכנסת למפעל הייצור הזה, וחותר לכיוונה – אתה תצא אדם. ולא סתם אדם, אלא אדם גדול! ענק! יהודי כשר באמת!

ומה המטרה של מפעל הייצור הזה?

-להגיע לשלום.

מה זה שלום?

-בטעות, נראה לנו ששלום זה כשאין מריבות, אבל פעמים רבות זו בעצם ההגדרה של מחלוקת, או לכל הפחות – הפסקת אש... יכולה להיות מציאות של בית שאין בו מריבות, ובכל זאת הוא רחוק מאוד מן השלום, כי אם אחת בריצוי ואחד בשליטה, אם אחת מדכאה ואחד מדוכא, לא פותח את הפה, לא רוצה כלום, לא מבקש כלום, הכל בסדר! הנה, אנחנו לא רבים! מה שאת רוצה אני אתן לך, מה שאתה דורש אני אתן, אין בעיות, אין מריבות, אין צעקות, הכל שקט, הכל זורם בלי חריקות... – זה לא שלום בית; זה חורבן הבית.

כי המשמעות האמתית של שלום זה משהו אחר לגמרי.

כדי להבין מהו שלום, נתחיל מהתחלה..

במפעל הזה ליצור בני אדם, יש חלוקת תפקידים ברורה ומוגדרת; יש תפקיד לבעל ויש תפקיד לאישה. וכמו שבכל מפעל ייצור יש לכל כלי ולכל עובד פונקציה ייחודית מוגדרת, וחלילה מלערבב בין הכלים ובין התפקידים, כך גם במערכת הזוגית, המודעוּת לתפקיד והדיוק בו הם קריטיים לשלום הבית ולמידות האושר והחדווה שבין כתליו.  

כאשר מדברים על תפקידים במערכות בינאישיות, צריך לדעת שבכל מערכת יחסים, ובפרט כשמדובר במערכת הזוגית, התפתח דפוס של משחק-תפקידים המנהל את הקשר. ובדרך כלל זה אחד משלושת הדפוסים הבאים.   

  • "בִּתִי" – יש מערכות יחסים שנבנות על דפוס הקשר של אבא ובת.

איך נראית מערכת כזאת?

במערכת כזאת הבעל הוא בתפקיד החזק, השתלטן והיודע-כל, הוא הקובע בכל עניין, הוא המחליט, הוא האבא הכל-יכול – כשמולו אישה לא יודעת כלום, לא מבינה בכלום, לא מביעה כלום, וכל המהות שלה מתחננת: תגידו לי מה... תדאגו לי, אני קטנה... תראו אותי. תשמרו עלי. אל תעזבו אותי לשנייה...

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

  • "אִמִי" – מערכת נוספת, הפוכה לגמרי, נושאת אופי של אמא ובן.

זו מערכת נוראה ועגומה, בה האישה עוטה עליה את תפקיד הבוסית של כל העסק. היא היודעת, החכמה, המבינה מה צריך לעשות בכל רגע נתון ואיך ומתי וכמה ולמה.

על פיה יישק כל דבר.

והאיש?

האיש הוא כמו ילדון מפוחד, מנסה לרַצות, מנסה לעמוד על קצות האצבעות כדי להבין מה רוצים ממנו עכשיו ואיך לא לפשל שוב. העיקר שהוא יהיה בסדר, העיקר שהיא לא תכעס, העיקר שהוא יקבל כבר את האישור הנכסף לזה שהוא בכל זאת, כן קצת קיים.

  • "אחותי" – ויש מערכות יחסים, שלובשות צורה של קשרי אחים.

מה זה אומר?

במערכת כזאת אין צד שולט, אין צד מוביל, לא הבעל ולא האישה. זו מערכת שוויונית. אף אחד לא מנהל את העניינים. אף אחד לא נוטל לידיו את שרביט ההנהגה. כאן עסוקים בלשחק שווים.

משחק התפקידים, שכל מערכת יחסים נקלעה לתוכו, נוצר כמובן מהתניות שונות, אבל הוא לא קשור בכלל לתפקיד האמתי שכל אחד אמור למלא, וכדי לצאת מהמשחק הלא נכון, צריך להבין מה התפקיד המדויק של האיש ומה תפקיד האשה.

במאמר הבא בע"ה על חלוקת התפקידים הנכונה במערכת הזוגית, על פי התורה הקדושה.