אאא

דיפלומט צפון קוריאני לשעבר טוען, כי בפגישה בבית קפה בשטוקהולם שבשבדיה ב-1999 הציע שגריר צפון קוריאה לשגריר הישראלי  - תנו לנו מיליארד דולר במזומן ואנו נפסיק את העברת טכנולוגיית הטילים לאיראן ולמדינות אויב אחרות של ישראל. כך נחשף ב"וול סטריט ג'ורנל".

הדיפלומט שימש על פי הדיווח כמתורגמן במפגש. לדבריו, ישראל סירבה להצעה ורק לאחר כמה ימים הציעה בתמורה לצפון קוריאנים סיוע במזון. 

האם הייתה זו החלטה נבונה? קשה לדעת. בשנים שחלפו מאז, צפון קוריאה נותרה ספקית קבועה של נשק, טילים בליסטיים וטכנולוגיה גרעינית למדינות אויב כמו איראן וסוריה אך בירושלים בכל מקרה היו מתקשים לתת בה אמון.

העדות בנוגע להצעה פורסמה בספר שכתב הדיפלומט הצפון קוריאני הבכיר לשעבר, תיי יונג הו, ששימש כאמור כמתרגם באותה פגישה. העדות שלו מראה גם כיצד פיונגיאנג ניסתה להשתמש באיום הפצת נשק גרעיני כדי לסחוט את האויבות שלה ולקבל כסף מזומן שיכול לממן את תוכנית הגרעין והטילים שלה.

בישראל סירבו להגיב לעדות שפורסמה על תיי, שערק לדרום קוריאה ב-2016. שגריר ישראל באותה עת לשבדיה היה גדעון בן עמי והוא חשף בעבר בראיון ל'כאן', כי ניהל ערוץ שיחות חשאי עם השגריר הצפון קוריאני בשבדיה דאז.

בן עמי אמר אז ל"כאן" כי הקשר בשבדיה החל כשהשגריר הצפון קוריאני הגיע לברך אותו באירוע גאלה: "הוא נשלח על ידי הממשל בפיונגיאנג, וציין כי הוא מקדם בברכה את בחירתו של אהוד ברק". צבי גבאי, לשעבר סמנכ"ל אסיה במשרד החוץ, סיפר בריאיון: "אמרנו להם שברצוננו לסייע להם בחקלאות ואולי בממון, אבל רק בתמורה לכך שיפסיקו למכור נשק לסוריה לאיראן או שיפתחו ביחסים עמנו". לדבריו, קוריאה הצפונית סירבה להצעה. בריאיון לא חשף בן עמי שפיונגיאנג ביקשה מיליארד דולר.

על פי הדיווחים, שגריר צפון קוריאה בשבדיה באותה עת, סון מו סין, עדיין עובד במשרד החוץ הצפון קוריאני. 

ניתן להבין את הסירוב הישראלי גם על פי דבריו של ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי, שכתב בספרו ב-2006 שהפציר בממשלת ישראל לסיים את השיחות עם הצפון קוריאה בשנות התשעים, ואמר כי "היה פשוט מגוחך" להאמין להצהרות של פיונגיאנג בנוגע לאי הפצת נשק גרעיני.